מחבר:

זיו פרנקל, אנליסט

ziv@midroog.co.il

אנשי קשר:

סיגל יששכר, ראש צוות בכירה

i.sigal@midroog.co.il

אביטל בר-דיין, סמנכ"ל בכירה 

ראש תחום תאגידים ומוסדות פיננסיים

bardayan@midroog.co.il

 

שנת 2009 היוותה שנת מבחן לענף הליסינג הישראלי. המשבר הפיננסי שהחל בשלהי שנת 2008 הוביל להתייבשות מקורות המימון של חברות הליסינג ובמקביל להתמתנות הביקושים לרכבי ליסינג כתוצאה מהאטה הכלכלית, כל זאת לצד המשך מגמה של ירידה במחירי הרכב בשוק המשני, מגמה שהובילה את חלק מהחברות לרשום הפסד ממימוש כלי רכב בחלק מהרבעונים בשנים 2008 ובשנת 2009.

במהלך השנה הציגו חברות הליסינג פתרונות שונים כפיצוי על מגוון הסיכונים העסקיים עימם נאלצו להתמודד, ביניהם: צמצום בהיקף צי כלי הרכב, שימוש בתמורה ממימוש כלי רכב לפירעון חובות חלף צמיחה, טיוב תיק הלקוחות, העלאת מחירי השכירות, קבלת מימון נקודתי ישירות מהיבואנים, הארכת חוזי ליסינג לחלק מהלקוחות וגיבוש אסטרטגיות חדשות במסגרת הקיטון בצי הליסינג הכללי. מהלכים אלו, לצד שיפור ערכי הגרט של כלי הרכב בשוק המשני, הובילו לעלייה הדרגתית ורוחבית באיתנות הפיננסית של החברות הגדולות בענף. בעקבות, או במקביל, למגמות אלה, לא נרשמה במהלך השנה פגיעה משמעותית ביציבות חברות ליסינג, אם כי הענף שינה את מפת הפעילות והיקפי השוק.

 

באמצע שנת 2009 פירסמה רשות המסים שתי רפורמות חדשות שאמורות להיכנס לתוקף בשנת 2010 בהדרגה ובאופן מלא בשנת 2011 – רפורמת המיסוי הירוק ורפורמת שווי השימוש הלינארי. רפורמות אלו יובילו לעלייה בהוצאת המס המוטלת על המשתמשים בשירותי ליסינג תפעולי. עלייה זו נובעת משתי סיבות עיקריות – האחת, העלאת שיעור המס המוטל עקב המעבר לשיטת שווי השימוש הלינארי, והשניה, שינוי שיטת החישוב יאפשר ליבואני הרכבים להעלות את מחירי הרכבים שכיום מוגבלים במחיר התקרה של קבוצת שווי השימוש. יש לציין כי ההתייקרות בהוצאת המס לאור המעבר לשיטת שווי השימוש הלינארי הינה חלף התייקרות דומה שתוכננה במסגרת רפורמת שווי השימוש הישנה משנת 2007. 

בטווח הקצר, ואף המיידי, נראה כי עליית שווי השימוש הצפויה עם תחילת 2010 הובילה לעלייה בביקוש לחוזי ליסינג במהלך הרבעון האחרון של שנת 2009 עקב רצון בהקדמת עסקאות ליסינג לפני כניסה לתוקף של הרפורמה.

נציין כי בטווח הבינוני, צפויה שחיקת הכדאיות הכלכלית של עסקאות ליסינג על פני עסקת רכישת רכב חדש עבור חלק ממנויי הליסינג כיום, עקב העלייה בהוצאות המס. גורם זה, יתכן וישפיע לשלילה על הביקוש לשירותי ליסינג תפעולי בעתיד ומהווה סיכון עסקי.

לא ניתן לחזות אילו רפורמות יציגו הרגולטורים השונים הממונים על שוק הליסינג במהלך 2010, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שרוב הרפורמות על שוק הליסינג שהוצגו בשנים האחרונות פגעו בחברות הליסינג בטווח הארוך. בחינת יישום הרפורמות בעבר מצביעה על מאמץ מצד הרגולציה ליישם את הרפורמות באופן הדרגתי, אשר מקל על הערכות החברות לקראתן.

איתנותן הפיננסית של חברות ליסינג, כחברות עתירות הון ובעלות רמת מינוף גבוהה, נשענת לרוב על הנחת נזילות וסחירות גבוהות של צי כלי הרכב וכן תנודתיות נמוכה יחסית בשוויו. שנת 2009 היוותה מקרה מבחן לנזילות של חברות הליסינג כאשר חלק מהחברות פעלו לצמצום צי כלי הרכב. העודפים התזרימיים שנוצרו ממהלך זה יועדו לפירעון התחייבויות. ניתן לראות כי בסך הכל, הקיטון בצי רכבי הליסינג הוביל לירידה בשיעור המינוף הפיננסי. 

חברות הליסינג הציגו עלייה ביחסי האיתנות כתוצאה מהירידה בהיקף צי כלי הרכב והריווחיות השוטפת בשנת 2009. להערכתנו, מוקדם מלהעריך בשלב זה את נקודת שיווי המשקל של האיתנות הפיננסית אשר תישמר לאורך זמן על ידי חברות הליסינג המובילות. כל עוד תיושם מדיניות של שיפור הרווחיות לצד יציבות או ירידה בהיקף הצי ומדיניות חלוקת דיבידנד מתונה, האיתנות הפיננסית צפויה להשתפר. יחד עם זאת, בטווח הארוך, לחצים של צמיחה וחסרונות לגודל יכולים להוביל בחזרה לאסטרטגיה של גידול בהיקף הצי תוך נסיגה באיתנות הפיננסית. להערכתנו, אמות המידה הנדרשות מחברות הליסינג על ידי המממנים הינן בעלות משקל משמעותי בקביעת הטווח אשר יאפיין את האיתנות הפיננסית לאורך זמן.   

במסגרת צמצום צי כלי הרכב, הציגו חברות הליסינג צעדים לטיוב תיק הלקוחות, שבאו לידי ביטוי בסיום חוזים מול לקוחות גדולים אשר שולי הרווח מולם נמוכים ואף שליליים ועליית מחירים בחוזים חדשים כלפי מעלה בטווח של 10-15%. לצעדים אלו שתי השלכות עיקריות אותן נצפה לראות מתממשות במהלך שנת 2010: הסבת התשתית התפעולית למבוססת לקוחות קטנים ומעבר של חברות הליסינג לאספקת שירותי ניהול צי ללקוחות גדולים שיחזיקו את כלי הרכב בבעלותם. 

הסבת מרכז הכובד של הצי ללקוחות קטנים-בינוניים תגרור הסתת משאבים מסוימת לכיוון הרחבת רשת הסניפים התפעוליים ומערך שירות הלקוחות (זאת לעומת פעילות מול לקוחות ענק שנעשית באמצעות סניפים מקומיים נקודתיים). מעבר זה עשוי לתרום לגידול בהכנסה הממוצעת לכלי רכב אך מנגד גם לגידול גם בעלויות התפעול. 

בנוסף, נצפה לראות גידול בשירותי הניהול שנותנות חברות הליסינג ללקוחות עבור ציי כלי רכב בבעלות הלקוחות, כאשר לקוחות אלו ייטלו על עצמם את עלות המימון לרכישת כלי הרכב ואת עיקר סיכון ערך הגרט. מעבר זה עשוי לאפשר ניצול יעיל של תשתיות קיימות תוך תוספת תרומה שולית. הבחירה בספק השירותים התפעוליים תתבצע על בסיס יכולת המכירה של כלי הרכב והיתרונות היחסיים בתחום זה של חברות הליסינג השונות. יש לציין שמגמות אלו יכולות להוות הזדמנות לחברות ליסינג קטנות המתקשות בהשגת מקורות מימון. 

 

במהלך 2009 עלו המחירים לכלי רכב בשוק המשני בשיעור של מעל 10%. הסיבות לכך  מגוונות וכוללות ביקושים ערים לכלי רכב יד שנייה,  התחזקות שערי מט"ח ברבעון האחרון של שנת 2008 ועליית מחירי כלי רכב יד ראשונה.  מגמות אלו הובילו לתרומה חיובית לרווח ממימוש כלי רכב יד שנייה לאחר מספר רבעונים בהם הציגו החברות רווח אפסי ואף הפסד. יש לציין שהמעבר לשיטת שווי שימוש לינארית מקל על יבואני הרכב לשנות את מחירי הדגמים הפופולריים , בין השאר כפונקציה של תנודתיות עלות הרכישה מהיצרן (הנגזרת ברובה משערי מט"ח שונים). להערכתנו, שינוי זה יהדק את הקשר בין מחיר כלי הרכב לבין שינויים בשערי המט"ח אי לכך, אני צופים כי עם יישום רפורמת שווי השימוש, יעלה סיכון הגרט .

 

לסיכום, המהלכים המהירים לשיפור האיתנות הפיננסית של חברות הליסינג, התיסוף בשערי החליפין בסוף שנת 2008 והמהלכים הרגולטוריים שהוכרזו במהלך שנת 2009 תרמו כולם לביסוס יציבות בענף הליסינג, יציבות שאנו מאמינים תלווה את הענף לתוך שנת 2010. השאלה האם יציבות זו תישמר, תלויה במספר השפעות מאקרו-כלכליות (בראשן הרגולטור ושערי החליפין של המט"ח), ובעיקר בעקביות האסטרטגיה של חברות הליסינג. לא מן הנמנע כי אסטרטגיה שהייתה כורח המציאות בתקופה של משבר, לא תתאים לחברות בתקופה של צמיחה ושיפור ברווחיות והתעוררות מחודשת של התיאבון להגדלת נתח השוק, עשויה להחזיר אותן לאסטרטגיה של הגדלת המינוף במחיר של פגיעה באיתנות וברווחיות.

 [1] רפורמת המיסוי הירוק –במסגרתה יוקר המס על הרכבים החל מאוגוסט 2009 ל-83% ובמקביל    ניתנו הנחות ספציפיותלכל דגם שהיקפן ינוע בין 0 ל-15 אלף ₪ עפ"י רמת הזיהום של הדגם.
 [2] רפורמת שווי השימוש הלינארי – במסגרתה שווי השימוש החודשי של משתמש ליסינג (לצרכי מיסוי ההטבה) יקבע לא עפ"י שיטת קבוצות השימוש הישנה בה הותאם שווי אחיד לכל קבוצת מחירי רכב (עפ"י מחיר קניה יד ראשונה) אלא עפ"י אחוז (נכון להיום, בשנת 2010 2.04%, החל משנת 2011     2.50%) ממחיר רכב יד ראשונה.
 [3] רפורמת שווי השימוש הישנה – לפי רפורמה זו ייוקרו קבוצות שווי השימוש בהדרגתיות משנת  2008 ועד שנת 2011, כאשר שווי השימוש ברכב קבוצה 2 (לדוגמה) ייוקר בכ-1,120 ₪ לאורך ארבעת השנים הנ"ל. רפורמת שווי השימוש הלינארי משנת 2009 מבטלת רפורמה זו ומחליפה אותה.